דלק פורץ גבולות

מערבון של דלק

כמה סטייל יש בפוזת כניסה לתחנת דלק, ואז התיישרות בקלילות ליד משאבת הדלק בשירות עצמי, לצאת מהרכב בנונשלנטיות, להקיש את מה שצריך להקיש, ולמלא את הדלק שלנו בעצמינו.

יש את אלה שיעדיפו להרגיש את הסטייל כשמישהו אחר ממלא את הדלק בשבילם, אבל זה לא אותו דבר.

כדי לנסוע ממקום למקום, להרגיש חופשיים ומשוחררים ושהשמיים הם הגבול, או לפחות שהכבישים הם הגבול, לא צריך להיות קאובוי מצ'ואיסטי ששולף אקדחים ורוכב אל השקיעה על איזה סוס שלא בחר בסיפור הזה. מספיק להיכנס לתחנת דלק ולשלוף את פיית המזנק של משאבת הדלק, למלא את מיכל הדלק של האוטו שלנו, בעצמינו, ולנסוע לעבר השקיעה, איזו שקיעה שנבחר.

תחנת דלק ללא הדל דת גזע ומין

לעומת מערבונים של פעם, תחנת דלק של היום היא כזו שמיועדת גם לגברים וגם לנשים. בזכות תחבורה ציבורית, מכוניות פרטיות וקונספט מזמין ויעיל של תחנת דלק, נשים היום כבר פחות מצומצמות במרחב הגיאוגרפי והכבישים פתוחים גם להן, כשבדרך מחכה גם להן עצירה בתחנת דלק שמזדמנת להן בדרכים. אין כמו תחושת השחרור של למלא את הדלק בעצמינו בתחנת דלק שנבחר, ולנסוע לאן שנבחר.

תחנות דלק בדיוק במקום הנכון

דלק פה דלק שם

אנחנו נרצה שדלק יהיה במקום שדלק צריך להיות.

כמו שנרצה ששיערות ראש שופעות יהיו על הראש ורק שם נרצה אותן בשפע ולא נרצה למצוא אותן למשל במרק, כך גם את הדלק שלנו נרצה למצוא בתחנות דלק, במשאבת הדלק ובמיכל הדלק שלנו, ולא נרצה למצוא אותו בשלוליות על הכביש, כדי שלא חלילה נחליק עם הרכב, וגם לא נרצה אותו בבקבוקי המים המינרלים או בכל מקום אחר.

תחנות דלק הן הבית של הדלק. כלומר במקור מקומו של הדלק הוא בטבע. אך אחרי שהוא נלקח משם, אנחנו מגיעים אליו דרך תחנות דלק שנקרות בדרכינו, או תחנות דלק שנבחר לנו כקבועות.

תחנות דלק מי ימצא

כולם מחפשים דלק. קידוחים, ממשלות, הפרטות, משאבי טבע, השקעות, הון שילטון, ציבור והכל מכוון לעוד ועוד מהאנרגיה הנוזלית הזאת שאנחנו תלויים בה כל כך. אבל לרובינו הקשר הישיר ביותר לדלק הוא בתחנות דלק, ולעומת ההון והשלטון והרשות לחפש אחר דלק ולזכות בבעלות עליו, תחנות דלק נגישות להרבה יותר אנשים, גם אם גם כאן עוד לא לכולם.