מכורים לדלק
אנחנו מכורים לדלק.
יש כאלה שמכורים
לריח של הדלק.
יש כאלה שמכורים
לדלק של סוכרים ופחמימות פשוטות להנעת הגוף.
אבל גם באופן
פחות ספציפי,
באופן כללי כולנו
מכורים לדלק.
הוא משמש אותנו
לנסיעות, ואנחנו כבר רגילים לנסוע רחוק באופן יומיומי.
אנחנו נוסעים לעבודה
שלא בהכרח נמצאת ליד מקום מגורינו,
אנחנו נוסעים למשפחה, שגם
כשאנחנו גרים רחוק,
מצפה שנבוא לבקר
כאילו אנחנו עדיין גרים בחדר בקצה המסדרון.
אנחנו גם כבר
לא כל כך רגילים ללכת ברגל ממקום למקום,
או לסחוב חפצים
למרחקים, בלי להיעזר בתחבורה ממונעת.
אנחנו נקפוץ במכונית
לאסוף טייק-אווי או מקסימום נזמין שליח,
שקרוב לוודאי יגיע
בכלי רכב ממונע,
לפחות עד שתרבות
שליחי האופניים המדוושים בכושר מרשים,
תתפוס תאוצה.
שוחים בדלק
אנחנו רגילים לנסוע לחופשות משפחתיות,
בארץ או בטיסות
לחו"ל, שגם הן,
מן הסתם, משתמשות בדלק.
אנחנו כבר לא רגילים לצרוך רק מוצרים מקומיים,
אלא הורגלנו לצרוך
מוצרים מכל הארץ ומכל העולם,
וגם הם מגיעים
אלינו בהובלות שמבוססות על דלק.
אבל לא רק ניוד והתניידות הם עניינים מבוססי דלק. גם
כל התעשייה והייצור מבוססים על דלק כזה או אחר,
גם בעולם המתפתח
וגם בעולם השלישי.
כל תנודה במשאבי
הדלק משפיעה באופן קריטי על כל שרשרת הדלק ועל תוצריו.
בכמה דלק השתמשתם כדי לקרוא את זה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה